בערך לפני שנה כשהייתי ממש לפני לידה, מבולבלת ומלאת מחשבות וחששות בנוגע לעתיד העסק והעשייה שלי. כבר אז התחלתי להבין שיש כח אדיר בעצם הפוקוס נמחשבתי שלי והבנתי שיש לי היכולת לבחור לאן לתעל אותו. זכרתי איך דברים שחשבתי בעבר שהם קשים או מאכזבים התגלו בהמשך כחלק מהדרך שהובילה אותי לאיפה שאני היום ולהבנה שקיים גם טוב בכל דבר שקורה.…
התגעגעתי אז באתי איכשהו עשיתי זאת שוב. הצלחתי להפתיע את עצמי. זה לא שלא ידעתי שאני עקשנית כשאני רוצה משהו, אבל יכול להיות שבתוך כל ההפוגה הזו של אחרי הלידה, קצת הספקתי לשכוח. בכל זאת, ההתנהלות היומיומית שלי בחודשים האחרונים היתה שונה לגמרי והתמקדה בעיקר בעיסוקים סביב התינוק, שלא משנה כמה אני אהיה עקשנית, הוא כנראה יהיה עקשן יותר. אז…
למה מגיע לי כל הטוב הזה? בכל מירוץ החיים המוטרף הזה אני חייבת לעצור ולכתוב קצת. הרי לא בשביל זה בין היתר פתחתי את הבלוג? אז מה שקורה לי בשבועות האחרונים הוא לא פחות ממטורף. אני עובדת בכמה ערוצים במקביל. ימים, לילות. שבתות.. הכל הולך. כי יש איזה תהליך גדילה מואץ שמתרחש ולמרות העומס זה לגמרי משמח ומרגש! מי שעוקבת אחריי וודאי…
